פסק-דין בתיק ע"פ 358/05

א.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן) בת.פ. 820/03, מיום 24.11.04, ועל גזר הדין שניתן ביום 14.3.05.

נסיבות העניין הינן בתמצית אלה:

כנגד המערער, יליד 1965, הוגש כתב אישום. על פי העובדות הנטענות בו, לאחר שתוקן בשנית ביום 22.11.04,  שימש המערער החל משנת 2001, וכן בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, כמרצה מטעם המכון הארצי לתחבורה שהינו מוסד ללא כוונת רווח, הפועל במסגרת המועצה הלאומית למניעת תאונות.

לפי הסדר משרד התחבורה, מוסמך המכון לארגן ולהוציא לפועל קורסים שונים, בין היתר, קורסי חובה לנהיגה נכונה לציבור הנהגים שצברו מעל 6 נקודות בגין עבירות תנועה, וכן קורסי רענון לנהגים חדשים המחוייבים בקורס זה בשנה השלישית לקבלת רשיונם, וכן רשאים להצטרף לקורסי החובה גם נהגים שאינם מחוייבים לעבור קורסים אלה והם בוחרים לעשות כן מרצונם. 

בקורסים אלה מתקיימים מפגשים פרונטליים בהם ניתנת הרצאה על ידי מרצה מטעם המכון הארצי לתחבורה ובסיומו של הקורס נערך מבחן. הנוכחות בקורסים אלה ועמידה בהצלחה במבחן המסיים, הינם תנאי הכרחי לחידוש או השבת הרשיון של אותם נהגים על ידי משרד הרישוי.

כאמור, שימש המערער כמרצה מטעם המכון הארצי והוא היה אמור ללמד לפי מערכי השיעור שנמסרו לו על ידי המכון הארצי קורסים לנהיגה נכונה המורכבים משלושה מפגשים של ארבע שעות כל מפגש, וכן קורסים לרענון המבוססים על שני מפגשים בני 4.5 שעות.

ב.         בתקופה זו, עבד מר אדוארד דקוואר בהתנדבות, כרכז מטעם המכון הארצי. מר דקוואר ערך וריכז בעצמו על גבי טפסים ריקים שסופקו לו מטעם המכון הארצי רשימות של נהגים שפנו אליו מיוזמתם, וכן תיאם מר דקוואר בעצמו את המיקום בו אמור הקורס להיערך, וכן את זהותו של המרצה שיופיע בקורס. שכרו של המרצה היה משולם על ידי מר דקוואר, או ישירות על ידי המכון הארצי.

במהלך שנת 2002 ערך מר דקוואר רשימות של נהגים שפנו אליו, עם זימון לקורס, גבה מהם כספים בסכומים שונים, ציין על גבי הרשימות שהקורס נערך כביכול במשרדים שבתחנת הדלק "מונפורט", ציין את שם המרצה, והעביר את הרשימות למכון הארצי.  את כל אלה עשה מר דקוואר מבלי שהתקיים כלל קורס, ומבלי שאותם נהגים הרשומים ברשימות אלה השתתפו בקורס, כפי שחוייבו לעשות, ומבלי שנבחנו בפועל במבחן סיום הקורס.

במהלך דצמבר 2002, פנה מר דקוואר למערער והשניים סיכמו שהמערער יחתום על טופס דרישת שכר שיספק לו מר דקוואר, ולפיו מבקש המערער את שכר טרחתו בגין ההרצאות שהעניק כביכול בקורס, זאת למרות שהמערער ידע שהקורס בגינו ביקש את שכרו מהמכון הארצי, כלל לא נערך.

כמו כן סוכם שבגין כל קורס פיקטיבי שכזה, יקבל המערער ממר דקוואר סכום של 500 ש"ח מעבר לשכר שאותו אמור המערער לקבל מן המכון הארצי.

ג.          עובר ליום 20.12.02 חתם המערער על טופס דרישת שכר שמסר לו מר דקוואר, לפיה מבקש המערער מן המכון הארצי את שכר טרחתו בגין ההרצאות שהעביר בקורס מס' 275 בין התאריכים 20.12.02-21.12.02, למרות שידע שהקורס כלל לא התקיים, וכן קיבל המערער ממר דקוואר 500 ש"ח כמוסכם. מר דקוואר העביר למכון הארצי רשימת נוכחות שאותה ערך בעצמו ובה שמות של 31 נהגים שכביכול נטלו חלק בקורס הנ"ל, כל זאת בצירוף טופס דרישת שכר עם חתימת המערער.

נטען בכתב האישום המתוקן (22.11.04) שבמעשים אלה קיבל המערער דבר במרמה, דהיינו, שכר טרחה מן המכון הארצי לתחבורה בסכום של 419 ש"ח, בכך שהמערער הציג ביחד עם מר דקוואר בפני המכון הארצי לתחבורה מצג שקרי, לפיו קורס מס' 275 נערך כדין בהדרכת המערער, וזאת, למרות שהמערער ידע שמדובר במצג שקרי.

ד.         ביום 3.2.03 חתם המערער על טופס דרישת שכר שמסר לו מר דקוואר, לפיה מבקש המערער מן המכון הארצי את שכר טרחתו בגין ההרצאות שהעביר בקורס מס' 055 בתאריכים 3.2.03-4.2.03, למרות שהמערער ידע שהקורס האמור כלל לא התקיים.

כמו כן, קיבל המערער ממר דקוואר 500 ש"ח כמוסכם. מר דקוואר העביר את רשימת הנוכחות ובה שמות של 31 נהגים שכביכול נטלו חלק בקורס מס' 055 הנ"ל, בצירוף טופס דרישת שכר בחתימת המערער.

בהתייחס לדרישת השכר לגבי קורס מס' 055, נטען בכתב האישום המתוקן שהמערער ניסה לקבל דבר במרמה, דהיינו, שכר טרחה בגין קורס שלא נערך כלל.

ה.         לפיכך, ייחסה המשיבה למערער עבירה של קבלת דבר במרמה בהתאם לסעיף 415 רישא של חוק העונשין, תשל"ז-1977(להלן: "חוק העונשין"), (הכוונה היא לקבלת שכר הטרחה מן המכון הארצי בסך 419 ש"ח על ידי הצגת מצג שוא כאילו שימש המערער כמרצה בקורס מס' 275, למרות שהמערער ידע שזהו מצג שקרי), וכן עבירה של נסיון לקבל דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא של חוק העונשין, בשילוב עם סעיף 29 לחוק העונשין (והכוונה היא לכך שהמערער חתם ביום 3.2.03 על טופס דרישת שכר שמסר לו מר דקוואר ביחס לקורס מס' 055, לפיה מבקש המערער מן המכון הארצי את שכר טרחתו בגין היותו מרצה בקורס מס' 055 למרות שידע שקורס כאמור כלל לא התקיים).

ו.          בישיבת בית משפט קמא מיום 22.11.04, ולאחר שתוקן כתב האישום, הודה המערער בכל העובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן, והורשע בהתאם.

לאחר ההרשעה, העיר הסניגור לפרוטוקול שהמערער עשה את הדברים המיוחסים לו, בהם הודה, כשהוא מתלמד להיות חוקר פרטי. הוא ביקש, לטענת הסניגור,  לחשוף את הפרשה ותיעד את הפרטים תוך הקלטת האירועים במטרה לחשוף אותם, אך הם נחשפו לפני שהמערער הספיק לחשוף אותם.

ב"כ המשיבה בבית משפט קמא, הגיב על דבריו אלה של הסניגור (עמ' 6 רישא לפרוט' שם) בציינו: